עוד סיפורי צדיקים

בימיו היה עני גדול ומדוכא ביסורים. והיה מסתפק במה שיש לו. וכל ימיו לא דאג ולא נאנח ואמר "גם זו לטובה". הבעש"ט הקדוש ראה ברוח הקודש אשר להעני הזה מוכן לפניו עושר גדול זה כ"ב שנים. והעכוב הוא מפני שלא יחסר לו מאומה ואם היה נאנח אנחה אחת ישיג העשירות. והוא לא נאנח. 

הלך הבעש"ט עם התלמידים שלו, ערך עשרה אנשים, לכפר ויבואו לביתו. וחשב הבעש"ט שכאשר יראה אותם ולא יוכל להאכילם - יאנח. ולא כן היה, כי בראותו אותם רץ כצבי לכפר והביא משאר יהודים חמאה וביצים ולחם עבורם. וגם ביער כל הלחם שלו ולא השאיר לילדיו כלום, והאכילם והשקם.
ויהי בבוקר ויאמר בלבו: בודאי הבעש"ט עם התלמידים יסעו לדרכם.