הישיבה המפוארת בוולוז'ין

מכתב של תלמיד חדש בישיבה:

"לוולוז'ין באתי בשנת תר"ן, מעיירתי הקטנה בפולין. צעיר הייתי אז בן י"ד, ומעולם לא יצאתי מחוץ לעיירתי. הנסיעה לוולוז'ין כשהיא לעצמה כבר עשתה עלי רושם גדול. גדלתי בעיני וקומתי כאילו נזדקפה. אני הצעיר נוסע עתה לאותה הישיבה הגדולה הידועה כל כך בכל תפוצות ישראל, ואני עתיד לשמוע תורה מפיו של הר"מ המפורסם, ולהיות אחד ה"וולוז'נים". הנסיעה ברכבת עד התחנה מולדוצ'נה עברה עלי בקוצר-רוח - בתחנה ההיא כבר מצאתי עוד עשרה בחורים שישבו וחכו לר' פרץ, העגלון הוולוז'ני הידוע, שיבא ויקח אותם בעגלתו העירה - ביניהם היה בחור אחד מריגה, הבחור הזה היה לבוש הדר ודבר אשכנזית. הדבר הזה כי בחור-ישיבה יהיה לבוש קצרים וידבר בשפה זרה, היה חדוש גמור, כמעט קוריוז, אצלי, שהייתי רגיל בבחורי הישיבה הפולנים...