מרתה נוסבאום

התזה העיקרית של ספר זה היא שקריאה ביצירות ספרות, ובעיקר ברומאנים, מעצימה את רגישותם של הקוראים לבני אדם, מעוררת אותם להכיר אנשים לעומק, לתפוס את המורכבות והמיוחדות של חייהם, ומתוך כך להזדהות איתם ולראות את העולם כפי שהיו אנשים אלה רואים אותו. כיוון שהספרות היפה פותחת את ליבו של האדם לזולתו, היא מביאה את הקורא להכיר בערכו הסגולי של הזולת, כל זולת, ובאנושיותו שאינה ניתנת לצמצום. לכן מעצם טיבה מבססת הספרות, ובמיוחד הז'אנר של הרומן הריאליסטי, תפיסת עולם דמוקרטית-שוויונית.