שבתי צבי ונתן העזתי: על מחלת-נפש, הפרעת-אישיות ותנועה משיחית

שבתי צבי מאיזמיר היה ככל הנראה המשיח המפורסם ביותר בין עשרות משיחים שקמו ליהודים. הוא סבל ממחלת-נפש (פסיכוזה מנית-דפרסיבית או מחלה דו-קטבית)  והיה נחשב למשוגע ולא היה מגיע לפרסומו כמשיח ללא “נביאו” נתן העזתי, שסבל מהפרעת-אישיות (היפומנית). שבתי צבי עשה “מעשים זרים” רבים, כולל אכילה בימי צום, הגיית השם המפורש, אכילת מאכלות אסורים, חתונה עם ספר תורה, קיום יחסי מין עם אשת איש אחר, וקיום יחסי מין הומוסקסואליים עם נער כשהוא עטור בתפילין. נתן העזתי קרא למעשים אלה “מצווה הבאה בעבירה.” שבתי צבי התפרסם בשנת 1665 (כאשר היה בן ארבעים) והשמועה על המשיח שבא פשטה כאש בשדה קוצים בכל העולם היהודי, באירופה, באסיה ובצפון אפריקה. שנה לאחר מכן התאסלם שבתי צבי תחת איום הוצאה להורג בידי הסולטן העותמני, והשבתאים בכל העולם היהודי הוכו בתדהמה. בהרצאה זו מננסה לפענח את המניעים הנפשיים הלא-מודעים של המשיח מאיזמיר ושל נביאו, ולגלות מי היו חסידיו, ומדוע היתה לו השפעה כה עצומה.