אני טוען שרבן גמליאל דיבנה והמושל הרומי אקוילה תכננו וביצעו את הקמת בית המקדש ואת התשתית שתשרת אותו ותאפשר לרבבות עולי רגל לזרום בנוחות ברחובות המפוארים והרחבים שנתמכים במחלפים וגשרים.
במפגש הזה אני אציג את מפת גמליאל-אקוילה ואשווה אותה: למפת הפסיפס ממידבא, למפת אליה קפיטולינה של שלומית וכסלר בדולח ולמפת ירושלים העתיקה כיום.
אנחנו גם נלמד חלק מהעדויות הקיימות לכך,
שהאציל הרומי שהיה בן אחותו של הקיסר הרומי הדריאנוס, התלווה אל ראש היהודים רבן גמליאל כחבר הקרוב ביותר, למד מפיו את תורת העם שאותו נשלח להרגיע ולמנוע ממרד, ואפילו היה הולך איתו לבית המרחץ,
וכשנפטר רבן גמליאל היה זה הנציב הרומי אקוילה (הנקרא גם: אונקלוס, עקילס ועקילה) שערך לו הלוויה כיאות למלך, ועם ישראל התגייס כולו, ובנוסף על תקציבי הקיסר גייס כספים. יהודים חזרו מהתפוצות, עלו לירושלים וקיבלו מענקי עליה. בית המקדש השלישי ניבנה במשך שש עשרה שנים וגם תשתית העיר והרחובות המשרתת את בית המקדש.
אלא שלמרבה הצער רגע לפני חנוכת הבית התרחשה תקלה דיפלומטית קשה עם הקיסר הדריאנוס, שהביאה לפיטוריו ולגירושו של קרוב הקיסר (ואני אספר לכם מה הוא שקרה). לשינוי יעוד הבנייה ולפריצת מרד בר כוכבא. וכך לא נכלל בתולדות עמנו בית מקדש שלישי כזה שכבר היה קיים לטענתי בשנת 130.
אני רוצה להזכיר שבמדע ההיסטוריה וארכיאולוגיה כמו בכל המדע, לכל תיאוריה צריכות להיות ראיות תומכות. לדעתי הראיות שאביא תומכות בתיאוריה שהצגתי כאן ואת רוב הטענות לא אני הראשון שמשמיע. אלא שלדעתי לראשונה הצטברו מספיק ראיות והוכחות כדי לשכנע באמיתות התיאורה הזאת,
וכך מדריכי התיירים יפסיקו לספר שאת הרחובות הראשיים של ירושלים העתיקה בנו הרומאים הביזנטים הנוצריים ויתחילו לספר את הסיפור הזה:
היהודים בעזרת הרומאים הם שבנו בשנים 116 עד 132 את רחובות ירושלים העתיקה הראשיים :
את הדקומנוס שהוא רחוב דוד הנמשך כרחוב שער השלשלת מעל גשר רובינסון עד הר הבית,
את הקרדו המזרחי שהוא רחוב הגיא משער שכם דרומה עד סמוך לשער האשפות.
את הקרדו המערבי דרך שלושת הרחובות המקבילים (שוק הצורפים, שוק הבשמים ושוק הקצבים) עד רחוב דוד
וכמובן את בית המקדש שאותו אי אפשר לחפור בהר הבית, אבל כל ההוכחות הרבות לכל חלקו הרשת הנומולוגית הזאת, משכנעת גם שבית המקדש השלישי היה בנוי ונהרס בסוף מרד בר כוכבא בשנת 136.
