כותבים סיפור אישי בגיל 17 פיניתי 70 הרוגים

במפגש הזה נקריא לחברים קטעים מהזכרונות שלנו שכתבנו מאז המפגש הקודם בנושא הזה. אני מקווה שנשמע מספר סיפורים אישיים. אתם יכולים לשבת עכשיו ולהתחיל לכתוב. המטרה שלנו איננה להכשיר סופרים. אנחנו רוצים לספר לנכדים שלנו את תולדותינו ותולדות משפחתנו שהם גם הסיפור שלהם. לא כל אחד פינה שבעים הרוגים בגיל 17 כמו שקרה לי וכתבתי בכותרת. אבל קרו לכל אחד ארועים חשובים: עליה לארץ, הולדה של ילדים שהם ההורים של הנכדים שלנו, מקומות עבודה שהיום יכולים להיחשב נטילת חלק בהיסטוריה של המדינה, שירות צבאי, אירוע מעניין שיכול להיות אפילו מופע של להקת קצב...אפשר לספר על המשפחה כמו התצלום שאני מצרף של המשפחה שלי אחותי והוריי לפני שנולדה לנו עוד אחות צעירה ממני ב 19שנים,  שהיא היום כבר אם לשלוש בנות מבוגרות ומשמשת סמנכ"ל לאסטרטגיה ומדיניות של משרד ממשלתי והיא עוד לא בתצלום, אז אפשר לספר אפילו על מישהו שלא בתמונה... ואולי אפילו סיפור רומנטי...

אני משתמש במפגשים האלה כזרז שיגרום לי לכתוב. כי אם אין לי תאריך אני אמשיך לא לכתוב. אז יש לכם/ן מספיק זמן לכתוב משהו עד המפגש. בכיף.