על הורדוס הגדול מלך יהודה (בערך 72 עד 4 לפני הספירה) נכתבו עשרות ספרים ומאמרים, נעשתה עליו תערוכה גדולה במוזאון ישראל ונעשו חפירות ארכאולוגיות גדולות בכל האתרים שהוא בנה (ירושלים, הרודיון, מצדה, קיסריה, סבסטיה ועוד ועוד) אבל המקור הכתוב היחיד על חייו הוא הספר קדמוניות היהודים (Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) מאת טיטוס פלאוויוס יוספוס (37 עד 100 לספירה), היסטוריון יהודי-רומאי ששמו המקורי היה יוסף בן מתתיהו ושבזמן המרד נגד הרומאים (66 עד 70 לספירה) היה מפקד הגליל, נכנע לרומאים כאשר אפסה כל תקווה, קיבל אזרחות רומאית והפך להיות אציל רומאי שהשתייך לשושלת Flavius אשר שלטה באימפריה הרומית בין שנת 69 עד שנת 96 לספירה.
אולי מתוך רגשי אשמה על בגידתו לכאורה, יוספוס כתב כמה ספרים על תולדות היהודים והם מהווים מקור היסטורי ראשון במעלה. סיפורו על תולדות חייו של הורדוס נוקט נימה חיובית לגביו בדרך כלל. עם זאת יצא להורדוס שם של מלך אכזר, רצחני ורודף.
הטענה הנפוצה שהורדוס סבל משגעון גדלות (מגלומניה) נתקלת בעובדה שבמשך אלפיים שנה לא נמצא ולו פסל אחד שלו. אם הוא סבל ממגלומניה, האם הוא לא היה עושה פסלים רבים של עצמו ומציב אותם בארמונות שלו ובערים שבנה? האם רק הדיבר לא תעשה לך פסל וכל תמונה הוא זה שהניע אותו להימנע מלעשות לעצמו פסלים? באיזו מידה היה הורדוס יהודי ובאיזו מידה הוא היה רומאי או יווני?
כאשר פלאוויוס יוספוס כתב על הורדוס הוא הסתמך על היסטוריון החצר של הורדוס, ניקולאוס איש דמשק, אבל כתביו של ניקולאוס אבדו. תודות לקשרי אביו עם שליטי רומא, הורדוס היה גם הוא אזרח רומאי והוא מונה למלך יהודה ע"י הסנאט הרומאי בשנת 40 לפנה"ס. אביו של הורדוס היה אנטיפטרוס האדומי שגם הוא היה אזרח רומאי, ואמו היתה קיפרוס הנבטית (ערביה). השפה השלטת באימפריה הרומית המזרחית היתה יוונית. זאת היתה שפתו של הורדוס וגם של יוספוס. השפה הרשמית של רומא היתה לטינית. הורדוס נאלץ להילחם במלך יהודה אנטיגונוס ובפרתים שעזרו לו תמורת שוחד במשך שלוש שנים. בשנת 37 לפנה"ס היה הורדוס למלך יהודה, השומרון והגליל ומלך עד מותו בשנת 4 לפנה"ס. הוא הוציא להורג רבים מתומכי החשמונאים וכן את צאצאי החשמונאים עצמם כולל את אשתו מרים. עם זאת הורדוס הקים מפעלי בניה מפוארים ואדירים שלא נראו כמותם בכל העולם.
ההיסטוריון אריה כשר (1935-2011) כתב ספר עם הפסיכיאטר אליעזר ויצטום (יליד 1949) שכותרתו הורדוס מלך רודף ורדוף (2007). לדבריהם הורדוס סבל מהפרעת אישיות פרנואידית שהתבטאה (א) במחשבות רדיפה (ב) במחשבות גדלות. לדעתם הורדוס סבל מרגשי נחיתות בגלל מוצאו האדומי-ערבי והבוז שרחשו לו היהודים, והוא פיצה את עצמו במפעלי בניה אדירים ומפוארים שעוד לא נראו כמותם בכל העולם. הוא גם חשד באנשים שלא היו אויבים שלו שהם זוממים לרצוח אותו והוציאם להורג, עם משפט או בלי משפט. הוא רצח את אשתו, חמותו, בנה, אביה, ובניו שלו. הוא שם קץ לשושלת החשמונאים ולא הותיר לה שריד.
השאלות המתעוררות הן (א) האם יש מספיק עדות לכך שהורדוס סבל מהפרעת אישיות קשה? (ב) האם תיוגו תחת אבחנה פסיכיאטרית מוכרת עוזר לנו להבין אותו ואת חייו ומפעלו?
כשר וויצטום הביאו כהוכחה לטענתם את העבודה שבשנת 40 לפנה"ס הורדוס עדיין בטח בחמותו אלכסנדרה ואילו בשנת 35 לפנה"ס הוא כבר חשד בה ושם אותה במעצר ולבסוף בשנת 29 לפנה"ס הוא הוציא להורג את אשתו מרים החשמונאית בתה של אלכסנדרה ואת חמותו עצמה. אבל להורדוס היו סיבות טובות לחשוד בחמותו. היא היתה תככנית ושתלטנית ופנתה כמה פעמים לחברתה הטובה קליאופטרה השביעית מלכת מצרים, שהיתה אהובתו של השליט הרומי מרקוס אנטוניוס, בבקשה להתערב נגד הורדוס ולמען בנה אריסטובולוס, כדי שיהיה כהן גדול. אלכסנדרה גם ארגנה מרד נגד הורדוס כאשר הוא היה באלכסנדריה והיתה שמועה שהוא נהרג. בסופו של דבר יחסיו של הורדוס עם אלכסנדרה אינם הוכחה להפרעת אישיות קשה.
הוכחה נוספת של כשר וויצטום הם יחסיו של הורדוס עם מליכוס, אציל ירושלמי ממוצא נבטי (ערבי) שהיה מפקד צבאו של המלך החשמונאי הורקנוס השני. בשנת 43 לפנה"ס מליכוס שיחד את אחד מהאחראים על משקהו של אנטיפטרוס אבי הורדוס להרעיל את גביע השתייה שלו, וכך סילק מדרכו את המנהיג האדומי. הורדוס ואחיו פצאל, מושל ירושלים, רצו לנקום במליכוס, אבל פצאל רצה לחסל את מליכוס בדרך חרש, כמו שהוא עשה לאביהם, ואילו הורדוס התמלא זעם רצחני ורצה לעלות מיד על ירושלים ולהרוג את מליכוס. פצאל הצליח לשכנע את הורדוס להמתין לשעת כושר. בסופו של דבר הורדוס כתב שליט הרומאי קסיוס שהוציא להורג את מליכוס. לדעת כשר וויצטום זה מוכיח את הפרעת האישיות של הורדוס. אבל מליכוס רצח את אביו של הורדוס, ויחסו של הורדוס למליכוס גם הוא אינו מוכיח הפרעת אישיות קשה.
מצד שני, מפעלי הבניה האדירים של הורדוס, חשדנותו, והעובדה שהוציא להורג כל כך הרבה אנשים, כולל בני משפחתו, חמותו, אשתו, ובניו אומרים דרשני. מה הניע את המלך הגדול והמפורסם הזה? ומה היתה השפעתו של הקיסר הרומאי הראשון, אוגוסטוס, על הורדוס, שהיה מבוגר מאוגוסטוס בכעשר שנים.
בהרצאה זו ננסה להיכנס לנפשו של הורדוס באמצעות אירוע מרכזי בחייו, בשנת 29 לפנה"ס (הוא היה אז בערך בן 43) אז הוציא להורג את אשתו מרים בפרץ של קנאה וזעם, כאשר היה בטוח שהיא בגדה בו, ומיד לאחר מכן נפל למשכב במחלה קשה. בתוך כך הוציא להורג גם את חמותו אלכסנדרה, ולאחר ששב לאיתנו התחתן עם אשה נוספת בשם מרים. ננסה להבין מדוע זה קרה ואיך הדבר השפיע על חייו ומפעלו של הורדוס הגדול.