הרשו לי לנחש, שהסיבה שפתאום היה תקציב לחפירות ארכיאולוגיות בחצר מינזר 'גבירתנו של ארון הברית' באבו-גוש קשור למציאתו הפתאומית של מקדש דומה בצורתו לתיאור בית המקדש בירושלים בשלוחה מעל מוצא. כל מי שיש לו משהו בין שתי האוזניים יכול לנחש שהכסף לחפירות הגיע מקרנות שמקורבות למנזר, שפחד שיוכח שהוא לא נמצא במקום הנכון. יש לזה חשיבות דתית וכלכלית שעולה על החשיבות המדעית. לא תמיד חשובה האמת שתיקוב את ההר. בעיקר אם מדובר בהרי ירושלים ובחפירות של ארכיאולוגים שיש בהן תמיד זיקה לנרטיב כלשהו, דתי, לאומי או כל מטרה חינוכית או טריטוריאלית. ומי שיש לו אותו משהו בין אוזניו גם יבין שלא סביר שמקדש כזה לא מוזכר בתנ"ך... אבל רגע... הוא דווקא כן נזכר, כי מה שמצאו במוצא בחפירות ההצלה מתחת כביש 1 המתוכן זהו המקדש שבו אוחסן ארון הברית לפני שדוד העלה אותו לירושלים. אז באוגוסט 2020 נתקלתי בכך שעושים חפירות בחצר המנזר ובתמימותי כתבתי מיילים לפרופסורים בשם חוג התנ"ך בקהילה הקונסרבטיבית שלי, שהם חופרים במקום הלא נכון ולא ימצאו שם מקדש. אחד מהם אפילו השיב לי בנימוס שהרעיון הזה כבר עלה אבל אין הוכחות לכאן או לכאן. ואני אומר לעצמי, וכי מה זה 'אין הוכחות'. לי יש ערימה של הוכחות. ואכן התפרסם הדו"ח של הפרופסורים הנכבדים שבו הם מדווחים שהם לא מצאו מקדש באבו-גוש ומצאו מצודה ישראלית, אבל בפרופיל נמוך. הסיפור לא נגמר בזה... כי בינתיים הסתבכתי שוב בתמימותי עם האוניברסיטה הזאת והארכיאולוגים שלה ואנחנו באמצע הארוע ואני אספר על הרקע ועל ההתקדמות בהרצאה ובשיחה אתכם. אבל הכל בפרופיל נמוך.
