יש לי הכי הרבה הוכחות שהקיסר הרומאי הדריאנוס בנה עבור היהודים את ירושלים ואת בית המקדש השלישי. אל תאמינו לשום מילה כי כל מה שאני כותב כאן נכתב כבר על ידי היסטוריונים אבל לא מקובל על כולם. והנה על רגל אחת תמצית הסיפור;
לדעתי במשך 13 שנים בנו, קרובו של הקיסר ששמו אונקלוס (ועקילס ואקווילה) והיהודים, את ירושלים ואת בית המקדש היהודי במקום זה שנהרס חמישים שנה קודם.
הכל טוב אבל זה נגמר רע. לפי אפשרות אחת הקיסר היה חולה כבר ברומא. הוא רצה לרצות את האלים כדי להבריא. אחרי שהוא הקריב קורבנות לאלי יוון ורומא הוא רצה לרצות גם את אלוהי היהודים ואת אלי מצרים והנילוס. אז הקיסר הדריאנוס והמאהב שלו אנטינואוס וגם אשתו סבינה הגיעו לירושלים. הקיסר כעס מאוד על קרוב משפחתו מצד אשתו עקילס שניהל שם את העבודות והתגייר ולא הסכים שהקיסר יהיה כוהן גדול בחנוכת בית המקדש היהודי. הוא פיטר את עקילס וירד למצרים. שם ביום חג הנילוס התאבד אנטינואס מאהב הקיסר בטביעה כדי לרצות את אלי הנילוס וכדי שהקיסר יבריא. הקיסר נכנס לדכאון. העניש את היהודים וכאן פורץ מרד בר כוכבא.
לפי אפשרות אחרת הקיסר לא היה חולה מראש ונפגע מכך שסירבו לשלב אותו בחנוכת בית המקדש ולכן ביטל את חנוכת הבית ומסירתו ליהודים. כתגובה ניסה מתנקש יהודי לרצוח את הקיסר אך הצליח רק להרוג את אנטינואוס מאהב הקיסר ולפצוע את הקיסר. וזאת הנקודה שבה הקיסר כעס על היהודים והחליט להרוס את בית המקדש שבנה ולבנות תחתיו מקדש אלילי.
ובכל מקרה התוצאה זהה ; מרד בר כוכבא.
אז זה סיפור המסגרת ועל זה ועוד מסביב אספר לכם במפגש בזום דרך הג'וינמי של מחלקת הגיל השלישי בעיריית ירושלים.
